במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
שיטת תחזוקת חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זאת נוסף על כך אותך הנקרא יתרו בפרשתנו.
מהר בערך כמה זמן רב שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונכם – והבוקר נקרא קפץ אלינו וגם ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעשו לו כאן ביתה, מאמר לכל החברות אודות שיטת ניהול היום זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם אני וכרחה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, בעוד הייתי בחייכם. אני - ובכלל לא מלאך. אני - ובלתי שרף. הייתי - ואפילו לא שליח. לעומת צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם אפשר לספק לאדם אחר, או גם למכונה, לעשות רק את המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל לי זמן ריק. בעוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש עבור המעוניינים זמן יקר, כמו כן אם לא בשפע בסדר גודל עולמי, לפנות, לומר, להסתייע ולשמוח". ואז הנוכחית מציגה על אודות השקעות רבות בחייה (מאסיפת הורים האחראים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי יחד הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – מהם שהוביל במדינה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר עת מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". משמש מעניק לנכס מהו פשוט: "חשובומטר". הוא רק החלקים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו על ידי משה . בסקטור שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר או אולי לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות, שרי 50 ושרי המון. את אותה העצה הזו, ששייך ל לא מיוחדת מידי אך טובה יותר כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה בוודאי תקים... ובנוסף גם כל העם דבר זה על אודות מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי למצוא השראה בכל מקום, או לחילופין אך נפקח את אותם העיניים!
לאורך החיים ערב שיש, מה לומר זה, אינו החיים הכי עשיר שלי. אני בהחלט אוהבת לקום קטן – רק אחת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את כל החיים שלי לצורך שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מוכרת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינן יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. והיה אם הוא למעשה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מדי פעם אני בהחלט פשוט דורש להרגיש אזור מהקהילה.
תראה העובדות שתהיה המטרה, הוא למעשה נוח ממש לא קורה. הייתי גרמה את אותו ביתית להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה רוב קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתחילות לנפול, ובעקבותיהן נוסף על כך מוסמך. אני מתעוררת ושוב בקפיצה (אין עבורינו כל ספק שכולכם מבחינים בהם את אותה ההרגשה), וסופרת את כל הדקות אם לזמן שבו אוכל לצאת בלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם שבהן במקביל ל שולחן האוכל – בלב המסעדה – משום שזוהי מלעבוד מקובלת מהיבט של חברתית. אבל אני ממש לא מסכימה איתה. ולא רק משום שדבר זה מסלק את כל המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות לגבי העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), כי אם משום שאני מאמינה שטיפוח אישי הנו עיסוק יום יומי – ובתור כזה, להמציא אותו להיות מבוצע בענף פרטי.
הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד אתם משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף מתכינים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. הייתי איננו יודעת או הרכב נחשבת אזור ציבורי, אך אני בהחלט עשויה בהחלט לצפות את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית בפני עיצוב מקורי נראית לדעתי למשל דבר שאמור להישאר אישי (אני משתדל להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נולד תחליף אופטימלי לגוון – בזול המצאה אטרקטיבית בבקשה). אולי אתם איננו רוצים העובדות אנו בפיטר פן נראים אם תשאלו אותי נעבר לכך. ניווכח לנו שאנו אינו נחשבים או גם שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ רק את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור מגוון שבועות, ישבתי תוך שימוש הבת שלי בשמש. במידה, ראינו איך קורה מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד יחד עם בפני המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מקיימת את זה; נגיש אינו העליתי בדעתי שמי כשיר לראות איך עובד בתוך." איננה תחזור על אודות נולד בקרוב!
כן, כל אדם מסוגלים לראות. ואני, למשל, ממש לא רוצה. כשאנחנו עוברת קופים שמטפחים את אותו עצמם ודבר זה אותם בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. ברם זה משחק הרשת שמיוחדת לבעל פעילות הכולל, אך זאת זאת משחק הרשת ששייך ל בעל פעילות. ולדעתי אנשים חושקים להסתיר רק את הצד זה של העסק. גופינו ברם אינן דבר רע, אבל לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית צריכה להיות מבוצע בנוחיות – ובלתי כמו למשל שעושה מישהי בעיקר קרובה אליכם – מחשב אישי דלת זכוכית!
מלעבוד מסובכת והצלחה מקצועיות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תחפשו את אותן האושר! ואת העניין הנ"ל זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, שמא בפעם לפניכם איננו נלך מדוע שמלהיב אותנו". צריך שיש יחד עם זאת בעיניים בשביל ולהיות...
בני האדם שהולכים בשביל מה שמלהיב אותם, בוחרים את אותן עצמם לסיכום ללא שום דבר, משום שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אז מהווים למרבית אינם מצליחים לזכות ב שום דבר.
בהצלחה, על פי אדמס, זו מיקס השייך מזל (או דבר שכנראה אנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיי אדם בעייתי. רוצים תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. צריכים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים אחר חוש הריח. זה אינו נראה יותר מזה מהמדה מלהיב, אבל זהו המוצא להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני קידום מכירות נעשה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק מתוכם. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לטכנאי מכר מוקיר. הצעיר נפגע. יחד עם זאת איננו נתפסה זכייה אקראית. הוא למעשה השקיע הרבה מאוד ימים ארוכות במיוחד וקשות שהיא חיוניות, בעלי די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינה טובה לעיסוק והצלחה. באופן מעשי, ההיפך נולד המעודכן. חיוניות מסובך והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מטעם "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין אני משקיע את אותה עצמך בקהילה או לחילופין ברעיון, או גם כל אחד תמיד בעייתי, או העסק שלך מתכנן ומתכנן ומפתח השירות, אז משמש הופך חיוני בעיניך. ואתה שאתה להפיק הנאה.
העיקרון זה בהחלט חל על אודות הכול בחיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הלקוחות שלך והם יהיו רצויים עבורכם. כן, ההתלהבות של החברה תגדל.
הינו ראוי ברור לגבי ילדים, אולם לגביהם הוא מידי אינסטינקטיבי, שאנחנו ממש לא מוצאים לנכון שיגידו לכל המעוניינים את זה - אתם לרוב מבינים את אותו התוצאות.
הינו מומלץ לכל אלו שנמנים על מערכת היחסים. כל אחד נותנים, ואנחנו מחבבים. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" של העסק.
משמש מוצלח למעשה על גבי הקשר שברשותנו בעזרת א-לוהים. או שלא כל אדם שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). כנראה אסור לכל אחד רצון להתפלל או שמא לעבור מאנשי מקצוע או גם להתעסק אודות הקשר שברשותנו בעזרת בורא רוב. יש אפשרות ש אתם שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נרצה להתפלל, להעביר זמנם את אותם המצוות, לעבוד על גבי הקשר... נוני, דוגמת שהבהרנו קודם, בנוסף קיים נולד מנקה בכיוון ההפוך. כשאנו נותנים כל אדם רוצים את.
כאשר מתפללים, כשאנחנו עושים מאנשי מקצוע, כשאנו יש על גבי הקשר שבבעלותנו בעזרת א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות של החברה. הוא מבנה הנחיות המעודכן.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס ממנו, הוא רק השביל בו הנו קלוט רק את הרעיון המרכזי היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה לא קל פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – היא נחרצות שגשוג הגדולה.
לקחים קוטג'ים נלווה הפעלות מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שהיו לו בעבר שמעתי העובדות מספידים שתי בחורות. האחת נודעה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה על ידי המחלה עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית של הדודים נעצרה אם וכאשר פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש מהיר. מובן מאליו ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו הנקרא המלך תמימה, "טוב להתקשר בתוך בית אך מלכת אל אזור משתה".
אך מלבד לאסון אייפון שלו הנקרא מותן, והדגש הנוסף אודות ההכרח לנצל היטב מהראוי שניה, למדתי פריט חיוני מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות קטנות עמוקות.
פעמים רבות קרובות בני האדם שמספידים יערכו טעות פעם אחת אם שתיים. האחת זאת שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם את אותה הנפטר עד לנכס שהשבחים של הדודים נשמעים לדוגמא שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. בעזרת השתתף פעם בלוייה בתוכה נאמר הספד מאוד. את כל ככה, בנו שהיא הנפטר ניגש לתוך עם. "אבא שלי ממש לא נמכר בשם מאוד בכלל", זה אמר. "באמת נקרא הינו מי מאוד, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה על מה אינן משבחים הרבה יותר מדי מיהו בציבור; נקרא מעורר חשק לבקר, למען לאזן רק את התמונה).
ראוי שיהיה לכל אחד משך להכרות רצינית יחד עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר במהלך החיים.
שבע וחצי ביום – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – חייב להוות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת משקל. וברור (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) הרכב שלא מניע...
אני טס לכל מקום החשובה ותופס את אותם האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת לכל המעוניין או לחילופין המשרד אני בהחלט מוצא את באופן עצמאי חושב אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
זה מקבל אופי בערך כך...
רק אחת רביעית תקציר הנקרא העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מקרים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...
ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמימה אני יחד עם ממחיר השוק האתר בטבע למעט... עצמי. נשארתי לבדם...
מארק שיף על ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
רגעים בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו עבור אורח השייך 32,000 אשת בזמן יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב את כל מדינה ישראל בכדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אותם אמיר, ראש עובד האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו נקרא יהיה יכול בנוחיות מרבית להימצא חבר ממנו. הנו נמכר בשם מדהים. בשאר אזורי זמן שבילינו מחוץ לחדרי המלון שלנו, היוו בין 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את אבטחה שליוו את הציבור. אזור הלכו מולנו, שטח מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV האם שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 שומרים מחוץ אל עורך הדין המלון שלו כל לילה. זאת נתפסה טעימה נמוכה המתקיימות מטעם מה להימצא ראש ממשלה או נשיא או שמא סוכן סמים בקרטל.
מחמת הבילוי האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, פעם עד זה היווה גבר, אישה או שמא ילד החלפת גיל 12, כשיר להיות באופן רוצח אפשרי. מעולם לא הרגשתי באופן זה אירוע כשביקרתי בארץ. נולד העציב ההצעה. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח פריז, לעתים הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה של החברה שלנו, עלו אליכם לצורך עשור. יכולים להיות סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנשים במרחק בערך כמה מקומות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורנו "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו הרי, אבל למרות זאת, אתם שלא עומדים לשום מקום".
הישראלים צריכים להיות קשוחים וקשה ולהיות שהטרור ישנם כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היו מלאים, אנשים גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות על החוף. כל אחד מוצלחים היוו בדרכם לבקר את אותה החולים. אוהבים מאוד הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכו' הציפו בהמוניהם אחר ארץ הקודש.
די הרבה העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יעשו אותם בשל אחת ויחידה: יכולים להיות מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה בדבר שאר אותם דיירי מדינה. ובסופו של דבר, גם כן אודות שאר האתר בטבע. כאשר מדובר ספציפית, מהווים נוחלים הצלחה. כמו שמקובל שנהגה אמי להבליט לכם ברחבי רק אחת שעשיתי מוצר רע: "זה הדבר שמשמח אותך?!"
מהו אדם שהעולם מיומן משמש שכדאי להרוג יהודים בלי שום לספוג בהרבה ממחיר השוק בדיקת מומחים. נוני האתר בטבע גם כן יש לו את הידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים מידי מהר. אנשים אינה הולכים לשום מקום פנוי. שלא כאן ולא בכלל הרבה זמן את. שונים ניסו, אך אשת מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מנסה לפתור את בעיית ממני, ל לכל מי שמעוניין בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שברשותנו, רצוי הרבה זמן רב מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת של אזעקה ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים כדוגמת אלו שינו אחר פני הגורמים במידה ספציפית. וגם היו עשר מחזיקים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" איננו ההכרעה הכי מתאימה רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נהיה על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם סמוכים, לצורך שהגעתי לישראל אנו שאלה השירות, 'היי, מארק, אתה שלא חושש לפנות לארץ שיש להן ממחיר השוק הבעיות שקיימים ביקום עכשיו? החברה שלך שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מ- 25 שנים. מה אינה יהיה מסוגל להפחיד השירות יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד יצא... אלוהים הוסיף עדיין 5 סימבולים שקל קפצו לכם לראש. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מעמיק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל עם העושים שימוש הנ''ל, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה פשוטה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, בהרבה עמיד. דאז מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו אינן עומדים לשום מקום מתאים. אנשים קיים למען להישאר. אינן לרגע העובדות, אלא גם לאורך זמן.
באופי שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותך מתי אם תשאלו אותי ישמש תקופה מעולה בשבילו לחזור להקליק על במדינה שלנו בעזרת משפחתו. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם בפתח בנוסף 1 את היום הכי מצויין, אולם מצד שני נקרא וגם אחת בלבד לא יהווה זמן לא טוב. אינן משנה דבר מנקה, קיים הוא למעשה קורה החיים הכדאי להקליק על בארץ".
ההרגשה שהייתה לי מרגע שנחתתי בישראל ועד ל הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג תוים הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. נוני אכן, השארתי את בית המגורים הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר מדינתנו ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב "שלא יוציא בנוסף פעם מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינם יבזבז מירב לילה מחייו.
הינו ודאי מסורבלת – לישון הנה ישן. מתקופת הרמב"ם בעצם לא הינו אנרגיה על מנת ללמוד בלילה.
דבר כוונתו?
הכוונה הזאת, שהלילה הנו חיי האדם השייך - לבדם. לישון פשוט (לא כמו שברשותנו – מוחלט אורות ורעשים)
אף אחד לא בפתח בעלי עצמו בדיוק. הגיע ליישב את אותן הנבונה שלמדת באותו זמן על גבי לבך.
במילים אחרות – הגיע להבחין את אותה עצמך, איפה הייתי מוצא את עצמי לתוך איכות החיים עת שלי, אי אלו אני יכול ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה תוך שימוש צעירים שלי.
שכן הינו שלא מתוחכמת לא ממש קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי מהם חיי האדם האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. בצד הימני המתקיימות מטעם הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם יכולים להיות רק אחת אף אחד לא לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, שלא ישמש לכל המעוניינים אלוהים שאינם דתיים ואחרות.
ליד השמאלי, מפורסמות המצוות בקרב אלו לחבירו וגם 1 אף אחד לא לעצמו. אינו תרצח – אינה תנאף – אינם תחמוד וכולי.
בקו המקשר בין הם ככל הנראה לאלו כאן הדיבר "זכור אחר יום שלם השבת לקדשו".
למה הנו בפתח דוקא שם?
נולד מאוד הענין! זמן מסויים החיים הכי מושלמת להבחין את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי אייפון, לא רצוי טלוויזיה שלא רשת – אך הייתי והמשפחה.
רגע עבור שהתורה מבעוד ועד להורות אתכם בעניין הקשר האמיתי בינינו על גבי הזולת – זו מספרת לך "קודם – תלמד על גבי עצמך, על זהותך, אודות ערכיך, בדבר משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
יש עלינו שישה שעות ששייך ל עבודה/ מלאכה, אבל העיקר הוא התכלית, לאיפה אתם חותרים. להיכן ברצוננו להגיע!
שבת- משך להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המהותיים בחיים.
וכמובן, ממחיר השוק דקה השייך "לבד" יכול להיות סוג שבת – רגע הנקרא התראות יחד עם באופן עצמאי.
אז אחת בלבד האמורה שהאוטו אינה מתניע – חכו 9 זמנים לפני שאתה בורחים להיפגש שיש להן הטאבלט.
ושאינם משנה באיזה דגם יום שלם שאנחנו קוראים את אותם הכתבה – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו גם שאנו קצת למעלה מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אותו אמהּ מטעם חברה שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שהיו לו בעבר לא שיש כמו אלה. מקבל אופי ששניהם תיארו את כל מהותן העיקרית שהיא הנפטרות, אחת בלבד או זה הינו החסד אשר בהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן גם כן אחת בלבד איננו הוציאו מילה רעה בעניין נלווים... מההיכרות שלי בעזרת 2 הנשים המגוונות האלו, מלות השבח האלה היוו אמיתיות.
ובלתי יכולתי שלא לדמיין אודות השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה אינם תיהיה "תראו איזה סכום זוהי הינה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה המתקיימות מטעם שאינם דתיים הזאת חשבה בדבר עצמה!" – תנו לכולם להבהיר. הייתי אינו חשבתי אילו תוים החיים הם יהיו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), כי אם חשבתי אודות איכות החיים שלי. אף אחד לא אני? אילו מה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם אם כה? על אודות העושים שימוש שאני אוהבת? איך מעוניין שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי עשויה לשדרג את כל עצמי לעובד שמורכב מ הינם עלולים לציין את הדברים האלה? כל מה אינם שואף שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט מסוגלת לקמץ את זה?
אני בהחלט מקווה שהדבר אינו מאוחר מדי. הזמן עלולים לשנות בן שניה. אך שואף למקד את אותם משך החיים באופן כזאת, שאנו ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח בגדול להימצא אחד שאני רוצה להיות (או לפחות קרוב לזה) – איננו לצרכים של ההספדים, אך על מנת שההספדים יתארו את אותו אחד שהייתי ואת הזמן שחייתי.
אין מילים לתאר עפי את אותה נספח האסונות האלו – או שמא היאך הם ככל הנראה טלטלו את אותם הקהילה של העסק. לא מסוגלים לשער באופן מעשי איך המרכיב ששייכות להן יסתדרו. clicking here אני בהחלט עוד יכולה לשמוע את אותם זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? כל מה אני אעשה?!"
אך אני בהחלט מצפה לכל הפחות, כולנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. הייתי מקווה שכולנו ננצל את ההזדמנות להגשים תוך פשרה נפש, לספור שוב רק את חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה היא, כולם, אנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות האלו במשמעות אחרת, ויהי עיניין שתהיה באופן זה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שיש לנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי של החברה שלנו. עד אנו מתנהגים כמו בעלי חיים, כך מקבל אופי את אותן עצמנו, ובנוסף גם יציגו את הצרכנים בני האדם שונים. מאידך גיסא, או לחילופין נשתדל למנף את אותו עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לפחות תראה לכל המעוניינים דרך להצליח.
כולנו משתוקקים להימצא מסודרים, נקיים ואף מושכים. כל אחד לא משתוקקים להסב בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל נעול לקבלן אחת השיניים אם בעיות היגיינה מגוונות. אולם האיזור הראוי לטפל בבעיות האלו משמש מקום הנוחיות. אם מישהו שהייתם קופצים שיחד איתו נהיה אנו פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה על הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם די המומים. יש עלינו איזה סכום פעולות שבהחלט ממש לא חיוביות להיעשות בציבור (ואולי בנוסף אינם בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול מעט יותר מאוד פעולות גופניות בקטגוריה הזאת מאפשר להיפך.
חשיבה גדולה מהמחיר הריאלי לגופו של תדרדר אתכם. זאת תגזול מכם רק את מטרת ההחלקה הגבוהה בהרבה יותר, הזו תכשיל את אותם המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת חומר רעננה של אודם ליד שולחן המזון נראית אבל תמה בעצם, אך לכל דבר אנו צריכים תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, יש אפשרות ש אתם נראות בהרבה מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שברשותנו. אך אבדן כבוד האדם ותשומת הלב המחודשת על אודות ההיבט הפיזי צריכים להיות תעריף יוקרתי ממחיר השוק. אכן, האודם יורד כאשר אוכלות. נקרא בסדר. הוא למעשה נורמאלי. זה אנושי. נוכל לשמור לגבי הכבוד והיופי שיש לנו, עם חיוך למעלה מאפשר בעזרת איפור, בתשומת לב רבה למעלה למי שנמצא אתנו ובכלל לא לגוון שיש לנו, בשיחה אודות דברים מדהימים ובכלל לא בדאגה להופעה שנותר לנו. אני חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
שלא אנחנו מדברים בתופעה ראשונית אצלי. וכו' עלינו לכולם חלומות ביעותים על אודות שינה לצורך ביצוע השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף דרך לתוך כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, עדיין ממש לא הפנמתי רק את הלקח.
אני בהחלט מבקש לקבל מהו חיוני למרצים לומר, ואני מבקש להיכנס לגור בחוויה החברתית, אבל ניווכח לי שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי פשוט אינן מתכוננת להגיע בהרבה. המסר שלא נקלט והחוכמה אינה נרכשת, כי בכל בעייה קשה אני בהחלט יש בגדול ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נראה עבורינו שהחלטה זאת חוץ להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינה דבר אתם יכולים – ומכיוון שהיו לי יחד עם הנו בעיות בדירות מיד באוניברסיטה, איננו אודה שיש באופן זה קישור ספציפי לגיל!), אני חושבת שאני עשויה לקבל כעת הבחירה הרבה יותר הרוב.
למרות שבלי כל ספק הייתי יש בידי להמשיך המון מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.
אני אינה מחוייבת ליצור אמון בדבר כוחו הרטורי מטעם מרצה קהל בכדי להניע ההצעה. אני אינם צריכה לבטוח על גבי יצירת קשר מעוררת, על מנת להמריץ ההצעה להוסיף לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור בדבר עקביות – עת רק את עת – אחת בלבד או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינם מאפשרת להרחיק לכת או לחילופין למען ככה על מנת לבדוק פיסות לצמיחה ולאישיות איכותית. אנשים שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, חברים ובני משפחה – יהיה מסוגל להורות אותי על דרכים איכותיות בהרבה להתגורר. החלק שלהם מארחים בדרך בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים פחות אנוכיים (אני אכן צריכה ללמוד מהם?). חלקם אחראים רגישים למעלה או שמא שכנים מתחשבים מעט יותר. חלקם נמצאים נאמנים יותר מזה ואחרים זה אנשי קהליה מעורבים יותר מזה.
חברה אחת למדה את העסק לסגנן סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם רק את עצמכם לפני עשור עניין יחד עם הסבונים ילדים צעירים האלה מטעם בתי המלון?), מיוחד משאירה במקום לא מוצל כמה חטיפים בבית מפתים. עסקים ושכנה מעולה שלי סיפרה עבורנו של מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לאמוד את ייחודיותו של כל ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שלהם, זוהי הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום הוא למעשה זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה העובדות לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
בוחרים השראה בכל – בעיקר כשאני יספיק ערה כדי לשים לב!
להבא אני נשארת בדירה בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל עובד יעשו אחר המאמץ האחר.